קוראים לי רחלי ואני מכורה לשוקולד. אם אתם תוהים מה זה אומר ובמה זה מתבטא, אז אספר לכם שאצלי אין כזה דבר שורה של שוקולד, אם נפתחת חפיסה אני חייבת לגמור אותה. באותו רגע כמובן. אם סיימתי ארוחה אני חייבת קינוח שוקולדי. אם אני פותחת קופסה של שוקולד למריחה לרוב אסיים את הקופסה תוך שבוע גג. בקיצור, הבנתם.

ואז, כשאני מרגישה שבאמת הגזמתי, אני לוקחת פסק זמן ונלחמת עם הרצונות האלה. מוציאה מהבית את הממרחים, את חפיסות השוקולד ואת כל הממתקים שתמיד קוראים לי מהארון ועושה קצת ניקוי לגוף. לא לתמיד, לא להרבה זמן – לכמה ימים.

ביום הראשון זה קשה, ביום השני זה עדיין קשה, אבל ביום השלישי זה כבר נעשה קצת יותר קל.

כמה זמן זה מחזיק? לרוב אני נגמלת משוקולד לשבוע ואז חוזרת לאכול במינונים קטנים עד ששוב אני מרגישה שהגזמתי. לשמחתי זה מחזיק כמה חודשים עד ששוב אני נזקקת להפסקה.

ואני מספרת לכם את זה, כי שבוע שעבר אני והשוקולד לקחנו פסק זמן. לא אלאה אתכם בחלומות שצצו בלילה, גם לא בעיניים המבריקות שראו טראפלס באינסטגרם ועוד רגע יצאו מחוריהן וגם לא בחוסר השקט. מה שכן אספר לכם, שהשבוע חלף והתפייסתי איתו בחזרה.

וכדי לא לחזור לקשר ההדוק מדי שלנו החלטתי שממש כדאי שיהיה לי בבית משהו מתוק, כזה שאין בו תועפות שוקולד אלא משהו קצת יותר מאוזן, שירגיע ויספק אבל לא יהיה מוגזם מדי.

האמת היא, שהתכוונתי לרדת למכלת לקנות חטיפי אנרגיה עם שוקולד, אבל אז נזכרתי שכבר המון זמן אני מנסה להכין כאלה בבית ולא מצליחה ואולי זאת ההזדמנות לנסות שוב.

למה לא מצליחה? בעיקר כי אני אוהבת חטיפי אנרגיה קראנצ’יים. לא מדברים אלי החטיפים הלעיסים, אלה הרכים עם המרקם המעט צמיגי. אני מעדיפה משהו פריך, שעושה רעש של פציחות בפה. ואת זה, די קשה להשיג בחטיפי אנרגיה ביתיים.

אז שילבתי כמה מתכונים, הארכתי מאוד את זמן האפייה ואפילו הוספתי שלב די מרגיז של הפיכת התערובת האפויה לצד השני כדי לאפות גם את הצד השני. העיקר שבסוף יתקבל חטיף קראנצ’י ומלא בנקודות מתוקות.

לקח כמה ניסיונות ובסוף זה הצליח ואני מביאה לכם כאן את הגרסה והשילובים שהכי אהבתי. אבל, וזה אבל גדול, אתם ממש לא חייבים להצמד לשילובים שלי. כן חשוב לשים כמות קבועה של יבשים (שיבולת שועל ואגוזים) אל מול הרטובים (שמן קוקוס, מייפל, טחינה) אבל אתם יכולים לגמרי לגוון. אם אתם לא אוהבים חמוציות אפשר לשים משמשים חתוכים קטן, אם אתם אוהבים בוטנים אפשר לשים אותם במקום השקדים ואם בא לכם חטיף בלי שוקולד אתם יכולים להוריד אותו (מי אתם אנשים שרוצים משהו בלי שוקולד? ולמה אתם לא יכולים להדביק אותי גם בשריטה הזו).

בקיצור, המתכון הזה באמת ורסטילי ותרגישו חופשי לשאול אותי כאן בתגובות לגבי שינויים או רעיונות לשילובים שיש לכם בראש. ואל תשכחו לעטוף את החטיפים יפה יפה ולשמור בתיק, אני בטוחה שיבוא הרגע הזה שכל כך תרצו משהו קטן שירים את האנרגיה ותודו לעצמכם שהשקעתם וארזתם אצבע טעימה שכזו.

אצבעות אנרגיה

מצרכים (ל-35 אצבעות או תבנית בגודל 30X20):
1 כוס שיבולת שועל דקה
1 כוס שיבולת שועל עבה
1/2 כוס גרעיני חמנייה
3/4 כוס שקדים פרוסים
1/2 כוס קוקוס לבן
1/2 כוס שומשום
1/2 כוס פקאנים טבעיים
1 כוס חמוציות או אוכמניות מיובשות או שילוב של שניהם (ואפשר גם צימוקים)
100 גרם שוקולד מריר (אני השתמשתי בשוקולד מריר עם פטל אבל כל שוקולד יעבוד – גם חלב)
1/2 כוס שמן קוקוס
1/2 כוס מייפל או סילאן
1/2 כוס סוכר חום (דמררה או סוכר חום כהה)
1/4 כוס טחינה גולמית
1/2 כפית קינמון

אופן הכנה:
– קוצצים את השוקולד והפקאנים לחתיכות קטנות.
– מערבבים את כל המצרכים בקערה גדולה, עדיף עם הידיים כדי שהכל יתערבב כמו שצריך – ממש חשוב שהסוכר, מייפל והשמן יגיעו לכל מקום.
– משמנים היטב תבנית מלבנית (הסבר בהערות איזה תבנית) ומניחים נייר אפייה בחלק התחתון ובדפנות, זה חשוב ממש כדי שהתערובת לא תדבק לכם.
– מניחים את התערובת שהכנתם בתבנית ומהדקים היטב. וכשאני כותבת היטב אני ממש מתכוונת לזה. תהדקו את זה טוב טוב, עם הידיים, עם תחתית של כוס, לא משנה איך העיקר שיהיה הדוק ממש אחרת זה יתפרק לכם בחיתוך.
– אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות במשך 30 דקות. מנמיכים את התנור ל-120 מעלות ואופים עוד כשעה. סה”כ שעה וחצי. זה נשמע הרבה אבל זה מה שהופך את החטיפים האלה לפריכים. אם אתם אוהבים חטיפים קצת יותר רכים אפשר לאפות גם שעה.
– עכשיו החלק הקצת מרגיז: מוציאים את התבנית, מניחים מעליה קרש חיתוך גדול והופכים כך שכל המלבן של חטיפי האנרגיה נמצא על הקרש. מעבירים את המלבן הזה לתבנית גדולה של תנור עם נייר אפייה בתחתית (כשהחלק שהיה קודם בתחתית התבנית נמצא עכשיו מעל) ואופים עוד 30 דקות ב-120 מעלות. למה עושים את זה? כי החלק התחתון מקבל לחות בתוך התבנית ולא הופך להיות מספיק פריך. אז הופכים אותו לצד השני ואופים עוד קצת עד שגם הוא נעשה קראנצ’י.
– מצננים לגמרי, חותכים לאצבעות או קוביות ושומרים בקופסה סגורה – לא לסגור אותה אם החטיפים עדיין חמימים, האדים בפנים ירככו אותם.

הערות ושדרוגים:
– חתכתם את חטיפי האנרגיה וחלק נשברו או שנותרו הרבה פירורי על קרש החיתוך? פשוט אוספים הכל לשקית, מפוררים קצת עם הידיים במקרה וצריך, ויש לכם גרנולה מושלמת שתשתלב מושלם עם יוגורט.
– גודל התבנית: אני השתמשתי בתבנית מלבנית בגודל 30X20, בתבנית כזאת החטיפים יוצאים בגובה 2 ס”מ בערך (שזה גבוה) ואז אפשר לחתוך אותם לקוביות קטנות או לאצבעות יחסית דקות כמו בתמונה. אם אתם מכינים בתבנית יותר גדולה (ואז הגובה של החטיפים יותר נמוך) אפשר לחתוך אותם למלבנים כמו שמוכרים בסופר. ואם לעומת זאת יש לכם תבנית יותר קטנה, אני ממליצה פשוט לחלק את התערובת ל-2 תבניות אחרת זה יהיה גבוה מדי ולא יאפה כמו שצריך בפנים, זאת אומרת, זה יהיה מוכן בפנים אבל לא קראנצ’י מספיק. בקיצור, התערובת צריכה להגיע ל-2 ס”מ גובה. אפשר פחות (אם משתמשים בתבנית יותר גדולה ואז זה משתטח יותר) אבל רק לא יותר גבוה מ-2 ס”מ כי אז זה לא יאפה מספיק טוב.
– במקום 2 סוגי שיבולת שועל אפשר לבחור אחת ופשוט לשים 2 כוסות ממנה.
– במקום שקדים אפשר אגוזים קצוצים גס ואפילו בוטנים לא מומלחים.
– אפשר להוסיף לתערובת: זרעי צ’יה, שומשום שחור, פרג לא טחון, זרעי פשתן או גרעיני דלעת. בכמות של 1/4 כוס.
– לגרסה חלבית (ולא טבעונית) אפשר להמיר את שמן הקוקוס בחמאה.
– במקום שוקולד מריר אפשר שוקולד חלב או לבן או כל שוקולד אחר שיש לכם בבית (לי למשל היה שוקולד מריר עם פטל).
– במקום חמוציות/אוכמניות או במקום חלק מהן, אפשר לשים פירות יבשים אחרים כמו משמשים או אננס מיובש. העיקר שיהיו חתוכים קטן בדיוק כמו הגודל של החמוציות.