בחנוכה האחרון התארחנו כל המשפחה אצל סבתא שלי.
עד לפני שנתיים סבתא היא זאת שבישלה ואפתה את כל הקינוחים בחג. את הצ’ורגה (סופגניות קשר הונגריות), את הריבות עם חתיכות הפרי שתמיד היה בהן הרבה פחות סוכר (“מה פתאום קילו סוכר על קילו פרי”) ואת האוכל הטעים שלפני. בכל זאת, חייבים לאכול משהו לפני הקינוח.
השנה תפסה את המושכות וורה, המטפלת שלה, שנולדה במולדובה והגיעה לארץ לא מזמן כדי לנסות ולבנות עתיד טוב יותר לה ולילדים שהשאירה מאחור.
למרות שאנחנו כמעט בנות אותו גיל, החיים של שתינו הילכו על נתיב שונה לגמרי. לפעמים נדמה לי שדרך העיניים שלה אפשר לראות כברת דרך כפולה מגילה. שההחלטות שהיא נאלצה לקחת הוסיפו לה לא מעט שנים לרזומה.
אבל נחזור לארוחה.
למרות שכל מהות המפגש היה סופגניות, השולחן בפינת האוכל הקטנה של סבתא היה עמוס בסירים. בצלחות גדושות. במגשים שהדיפו ריח של בית מלא בקולות וצחוק.
אני לא אלאה אתכם בכל הדברים שאכלתי באותו היום (ואכלתי, כמה אכלתי), רק אספר שיצאתי משם עם קופסה מלאה בכרוב ממולא. ולא, זה לא דבר שגרתי אצלי. לרוב לא תמצאו אותי חוזרת מארוחות עם אוכל. המקרר שלי כל כך עמוס שרוב היום אני רק חושבת איך לרוקן אותו ולא איך למלא אותו בעוד קופסה.
הכרוב הזה, היה תמצית האוכל של וורה. הוא היה רך רך ועדין, מהודק אבל קטן ושברירי, ובעיקר היו בו טעמים מלטפים של חמיצות, מתיקות ומליחות שלא הגיעו מתיבול אלא בעיקר מירקות.
שבוע עבר, הכרוב בקופסה חוסל, וממש במקרה גיליתי שהיא שוב מתכוונת להכין את הממולאים האלה. כמובן שקפצתי על המציאה והודעתי חגיגית שאני באה לצלם וללמוד ממנה איך מכינים את העונג הזה.
היא לא ממש הסכימה שאצלם אותה, אז מכבדת את הבקשה, אבל הידיים שלה כאן. בתמונות. ידיים בוטחות שזזות במטבח כאילו נולדו שם. ידיים שידעו כל כך הרבה בחייהן הקצרות.
וכן, חזרתי מהבוקר הזה עם מתכון ואני שולחת גם אתכם להכין אותו. אין לי ספק שבעוד כמה שנים, אלה שיאכלו את הכרוב שלכם היום, יזכרו ברגע הזה ויחייכו. ויספרו על הידיים הבוטחות שלכם. על הריח. על השקט שהגיע עם כל ביס.
כרוב ממולא באורז וגזר של וורה
מצרכים (לסיר ממולאים גדול):
1 כרוב בינוני
2 בצלים לבנים גדולים, קלופים
5-6 כפות שמן צמחי (קנולה/סויה/חמניות) – לא להתקמצן על השמן
1/2 קילו אורז – בסמטי, פרסי או יסמין
3 גזרים
1 ו-1/2 כפות מלח
כפית גדושה פלפל שחור
2 עגבניות אדומות
לתחתית הסיר:
5-6 עלי כרוב חמוצים (כן, כמו החמוצים האלה של המסעדות) או 2 עגבניות פרוסות לעובי ס”מ
אופן הכנה:
– מרתיחים מים בסיר בינוני, כזה שמספיק בגודל להכיל את הכרוב והמים יכסו אותו. חותכים החוצה את גזע הכרוב (הליבה הקשה) – פשוט יוצרים מעין חיתוך קונוס בתחתית הכרוב ומכניסים את הכרוב למים הרותחים. כל 3-4 דקות מפרידים עלים שהתרככו מהכרוב ומניחים בצד על מגבת. אפשר פשוט להוציא את הכרוב מדי 3 דקות לשיש, להפריד עלים שהתרככו ולהחזיר שוב למים להמשך ריכוך של שאר העלים. את העלים הקטנים בסוף אין צורך להפריד, פשוט מוציאים אותם כמקשה אחת החוצה לשיש.
– שוטפים את האורז היטב במים, עדיף פעמיים, ומסננים עד שלא נשארים נוזלים. מעבירים לקערה גדולה ומפזרים מעל מלח ופלפל שחור ומערבבים.
– קוצצים את הבצלים לקוביות קטנות ומטגנים בשמן עד שהם מזהיבים מעט ומתרככים. צריך להיות סבלניים בשלב הזה ולערבב מדי חצי דקה כדי שהבצלים יתרככו ולא ישחימו מהר מדי. ולגבי השמן, יש כאן אמנם 5-6 כפות אבל זאת כל הכמות של השמן בסיר הגדול הזה אז לא להתקמצן כאן על השמן ולחסוך. וורה אפילו הוסיפה אחר כך עוד 2 כפות שמן אבל נראה לי שעל התוספת הזאת אפשר לוותר.
– בינתיים מגרדים את הגזרים על החלק העבה בפומפייה וכשהבצל זהוב ורך מוסיפים את הגזר וממשיכים לטגן, תוך כדי ערבוב, במשך 5 דקות או עד שהגזרים מתרככים.
– מעבירים את הבצל והגזר המטוגנים לקערה עם האורז ומערבבים היטב.
– מניחים בתחתית סיר רחב (אני יודעת שבתמונה יש סיר קטן יחסית, זה בגלל שהכנו את הממולאים ב-2 סירים) עלי כרוב חמוצים או פרוסות עגבנייה שיכסו את התחתית. מעליהם אפשר להניח את עלי הכרוב הקטנים שלא הפרדתם לעלים. הם נורא טעימים כשהם מתרככים.
– חוצים את עלי הכרוב ל-2 או 3, תלוי בגודל העלים, וממלאים בחלק התחתון שלהם בכף אורז עם הבצל והגזר. סוגרים מהצדדים ומגלגלים למעין רולדה קטנה והדוקה. ראו סרטון.
– מניחים בסיר את כל הכרוב הממולא בצפיפות.
– מגרדים בעזרת פומפייה את העגבניות מעל הכרוב (כמו רסק של ג’חנון) וממלאים במים מהברז עד 2 ס”מ גובה מעל הכרוב.
– סוגרים את המכסה, משאירים פתח קטן כדי שהאדים יוכלו לצאת, ומבשלים על האש הכי קטנה במשך שעה וחצי (ואפילו שעתיים אם הסיר שלכם גבוה) או עד שהכרוב הממולא בחלק העליון מוכן והרוב המוחלט של הנוזלים התאדה. משאירים את הסיר סגור ל-10 דקות נוספות עם גז סגור כדי שהאדים ימשיכו לבשל את האורז.
– הכרוב במיטבו אחרי צינון לטמפרטורת החדר, במשך הזמן הזה כל האורז והכרוב סופחים לגמרי את הנוזלים והופכים למקשה אחת, רכה רכה.
וורה מדגימה איך למלא ולגלגל את הכרוב. תסלחו לי על הצילום הבעייתי, זה מהתרגשות 🙂
הערות חשובות
– להבדיל מהרבה מאוד תבשילים, הכרוב הזה הרבה יותר טעים בעיני אחרי צינון לטמפרטורת החדר.
– הטעמים כאן מאוד עדינים, חמצמצים מהעגבנייה ומעט מתקתקים מהגזר והבצל, אני ממש לא ממליצה לכם להוסיף עוד תיבול כי זאת מהות המנה, ותמיד אפשר להמליח ולפלפל אחרי הבישול בצלחת.
– מעולה להגיש את הכרוב עם שמנת חמוצה, יוגורט ואפילו טחינה!
– אם יצא לכם לאכול פעם כרוב ממולא של הדרוזים (מלפוף) אז הטעם ממש ממש דומה.
וואו! נראה פשוט מעולה!
בואי נכין! 🙂
נראה נהדר אני הולכת להכין ביום שישי הקרוב!! ממש שמחה שהכרתי את האתר שלך ?
איזה כיף! ספרי איך יצא 🙂
נראה מעולה. כמה פשוט ככה טעים. אהבתי שהתיבול מאוד עדין.
מתכוונת להכין עוד השבוע.
מאוד אוהבת את האתר שלך!!
ממש עדין, אבל עדיין מלא בטעמים 🙂 ותודה רבה! ספרי לי איך יצא.
אשמח אם תפרסמי מאיפה הכלים היפים.
ספציפית אלה מסבתא שלי, חלקם עלו איתה מהונגריה לארץ.
נראה מהמם! אנסה בקרוב.
טיפ שלי לעבודה קלה עם כרוב: להקפיא כרוב ולהפשיר ערב לפני שימוש, כך קל ממש להפריד את העלים, חותכים את הליבה הקשה ועבודת המילוי הופכת לקלה, פשוטה ומהירה
צודקת, גם אמא שלי מכניסה למקפיא 🙂
ותודה, אם את מכינה אשמח לשמוע איך יצא.
מילאת את ליבי בשמחה. נפלאה!
אני חולה על ממולאים!
אהובה <3
היי רחלי, תודה על ההשקעה בהסברים, אני בדיוק מכינה לשבת את המומלאים ונשאר לי המון מילוי..מה את מציעה שאעשה איתו? ניתן להקפיא? תודה ושבת שלום.
קודם כל אפשר למלא איתו עם מלא דברים, שבוע שעבר מילאתי בצלים איתו ויצא מדהים (אם תרצי הסבר איך למלא בצלים תגידי לי ואכתוב לך), ואפשר כמובן פלפלים, עגבניות מרוקנות, עלי מנגולד מגולגלים ועוד.
אופציה שנייה היא לבשל את המילוי כמו שהוא, ממש כמו שמבשלים אורז, יצא מעולה! פשוט תשימי כוס וחצי מים רותחים על כל כוס מילוי שנשארה לך ותבשלי על האש הכי נמוכה עם מכסה סגור במשך 20 דקות. ואפשר להוסיף לזה גרגירי חומוס מקופסת שימורים או מהקפואים, אפשר להוסיף אפונה קפואה, תירס וכו. וכיף להגיש את זה עם שקדים קלויים ואפילו חמוציות.
ואפשר גם להקפיא בשקיות ולמלא בפעם הבאה עוד כרוב 🙂
תודה, את נהדרת! הממולאים עוד על הגז, מתבשלים לאיטם, מחכה בקוצר רוח לטרוף אותם (-:
איך יצא בסוף? 🙂
יצא נפלא! הקפאתי את המילוי שנשאר ומילאתי בו קישואים ופלפלים בתוספת חמוציות, בהחלט נכנס לליסטה שלי (-:
שאלה- את האורז את לא משרה במים חמים לפני שאת שמה בכרוב?
לא, ספציפית כאן אין צורך כי הכרוב מתבשל המון זמן.
בשלתי לפי המתכונים שלך וקיבלתי מחמאות כל תבשיל יצא מדהים הקינואה והדלעת פשוט גרם לאנשים לאהוב קינואה המבורגר כרובית חלום אנו מצפים למתכונים חדשים
את לא יודעת כמה משמח אותי לשמוע את מה שכתבת על הקינואה, תגובות כאלה הופכות את כל המאמץ לשווה ומספק <3 תודה רבה!
אפשר להחליף באורז מלא?
בבקשה צלמי וכתבי לנו עוד מתכונים שלה. לדוגמא יש כיסונים מבצק שמרים עם ריקוטה, שמיר וזנבות ירוקות של בצל ירוק שמכינים במולדובה ולא יודעת להכין (אבל מאד מתגעגעת אליהם). אודה מאד למתכון.
היי, זה עובד גם עם אורז מלא?
היי,
לכל השואלים – הכנתי עם אורז מלא ויצא ממש טעים. מה שכן, דאגתי להוסיף יותר מים לסיר כי האורז המלא שותה יותר. חוץ מזה, ממש הסתבכתי עם הגילגול כמו שורה מדגימה בסרטון (מיומנת מידי בשבילי!) אז עשיתי עם עלי כרוב שלמים וזה יצא גדול אבל עדיין ממש טעים.
תודה רבה על המתכון רחלי, ובכלל על הבלוג המושלם שלך(:
שלום קרוטית;),
טעמים פשוטים וטובים. מאוד מזכירים לי את האוכל של אמא שלי. אבל
האורז שלי יצא חצי מבושל אחרי בערך שעתיים וחצי של בישול בסיר מלא במים..
אוי, איזה מוזר. והמים כיסו את הממולאים?
תודה רבה על המתכון הטעים! זו המנה האהובה עליי. לדעתי האישית צריך לחדד משהו – האש הכי קטנה בכיריים היא פיצית לעומת הסיר. אני כבר אחרי שעתיים בישול והכרוב ממש לא התרכך:\ אולי הכוונה לאש שבגודל שלה היא פרופורציונלית לסיר אבל על נמוך?… או שכולם הבינו ורק אני סתומה.. חח עכשיו העברתי לאש הגדולה על נמוך ומקווה לטוב…