עד התיכון אחד החגים הכי אהובים עלי היה ל”ג בעומר.

אהבתי את ההתקבצות החברתית סביב המדורה, את הלילה מחוץ לבית, את המרשמלו השרוף ובעיקר בעיקר – את תפוחי האדמה שנותרו שרופים ונדמה היה שהפכו לפחמים.

רק כשהם נפתחו, בשעות המאוד מוקדמות של הבוקר, התגלה בפנים לב קטן ורך של תפוח אדמה שביחד עם הטעם החרוך והנקודות השחורות, הפכו לדובדבן של החג הזה.

בשלב כלשהו, אחרי הצבא, הבנתי קצת יותר איזה נזק מסבים המדורות לאיכות הסביבה. לאוויר שאנחנו נושמים, לכדור הארץ, לאדמה שנחרכת. ואפילו לא הזכרתי את המדורות שיוצאות מכלל שליטה ושורפות מרבדי צמחייה שהם ביתם של המוני בעלי חיים.

אז הפסקתי. הפסקתי לעשות מדורות והפסקתי להתענג על תפוחי האדמה שכל כך אהבתי.

עד שגיליתי את המתכון הזה, שמדמה בצורה מופלאה את הטעם האהוב. את המעטה השחום והפנים הרך. ואפילו יש לו יתרון על פני תפוחי האדמה בתוך הגחלים הלוחשות – כאן מעט מאוד מהחלק החיצוני נשרף ולכן תקבלו יותר תפוח אדמה ופחות שכבה עבה של שרוף שבאמת אי אפשר לאכול.

ולגבי המדורות? תמיד אפשר לעשות אחת קטנה יותר, ביחד עם כל השכבה, במקום להרים מדורה ענקית כל אחד בנפרד. זה גם חברתי יותר וגם מזיק פחות לסביבה ולאדמה.

ובמיוחד לכבוד המתכון הזה, יצאתי לבדוק איזה תפוח אדמה עובד הכי טוב. זה שהוא לא מיימי ולא קמחי, שיש לו טעם אדמתי עז והאפייה הופכת אותו לסוג של קונפי. רך רך, קצת מתקתק ובעיקר הכי טעים שיש.

ניסיתי את תפוחי האדמה הלבנים שנמכרים בסופר, אלה שכתוב עליהם שהם מיועדים לאפייה (לרוב מסוג ויולדי אבל לרוב קשה לדעת איזה זן יש בשקית), תפוחי אדמה מאורכים מסוג ראטה (נמכרים בשווקים) ונחשבים לטעימים וחמאתיים במיוחד, תפוחי אדמה אדומים (לרוב מסוג דזירה) ואחרונים חביבים תפוחי אדמה מסוג באטר שדומים בצורתם לתפוחי האדמה הלבנים של הסופר רק פחות מימיים ומזכירים בטעמם את הראטה.

כל תפוחי האדמה נכנסו לתנור ביחד והוצאו ברגע שהיו מוכנים (מפאת גודלם השונה, כל תפוח אדמה נזקק לזמן אפייה אחר).

אז מי ניצח? בפער די גדול מהשאר ניצחו הראטה והבאטר. שמסתבר שלא בכדי גרפו כל כך הרבה מחמאות מאנשי הקולינריה. הם חמאתיים יותר, לא מותירים את תפוחי האדמה עם איזורים קשים ואנמיים, והם בעיקר הרבה פחות מימיים וקמחיים.

את 2 הזנים האלה אפשר למצוא כמעט בכל השווקים בארץ ואני בטוחה שגם בלא מעט ירקניות. ואם לא מצאתם? עדיף להשתמש בזן הלבן שנמכר בסופר רק חשוב לתת לו זמן אפייה מספק, עד שתפוחי האדמה ממש שחומים, אחרת הפנים נשאר מיימי.

כמה הערות חשובות:
– אם מצאתם תפוחי אדמה שרגבי האדמה עדיין עוטפים אותם, זכיתם. העובדה שהם לא נשטפו גם מאריכה את זמן המדף שלהם וגם שומרת עליהם. זאת גם אינדיקציה נהדרת לגלות אם תפוחי האדמה הוצאו לא מזמן מהאדמה.
– נסו מאוד לרכוש את תפוחי האדמה מהחקלאים עצמם. ככה תבטיחו שהם טריים וטעימים יותר ולא בילו חודשים במקררים.
– בשביל מה מלח גס באפייה? המלח עוזר לספוח את הנוזלים ומותיר את תפוחי האדמה עם טעם אדמתי עז ולא מיימי.
– למה מדליקים את התנור רק אחרי שתפוחי האדמה בתנור? בזמן שהתנור מתחמם ומגיע לטמפרטורה הגבוהה תפוחי האדמה מתחילים להתרכך ולהתחמם ולא נשרפים מיד. זה אמנם זמן קצר והם כמובן לא מתרככים תוך 10 דקות, אבל כדאי לתת להם את החום הנמוך הזה בהתחלה עד שהתנור מגיע לטמפרטורה גבוהה כדי לעזור לפנים תפוח האדמה להתרכך.
– ובשביל מה מורידים את הטמפרטורה אחרי שהם שחומים? כדי לאפשר לחלק הפנימי להתרכך בלי שהמעטה החיצוני ישרף לגמרי.
– ולא, לא צריך שמן, אנחנו רוצים תפוחי אדמה רכים ושחומים ולא מטוגנים.
– תשתדלו לא לפתוח את התנור בזמן האפייה, בטח בהתחלה. החום החזק שכלוא בפנים הוא זה שמוסיף את הטעם המעט מעושן ויוצר את המעטה השחום.

• הכנתם? מחכה לשמוע ולראות איך יצא לכם בעמוד האינסטגרם.
• המתכון פורסם לראשונה במדור שלי בזמנים מודרניים | ידיעות אחרונות.

תפוחי אדמה מדורה בבית

מצרכים:
8 תפוחי אדמה בינוניים, עדיף מסוג ראטה או באטר (או לבנים)
1 כוס מלח גס

אופן הכנה:
– שוטפים היטב את תפוחי האדמה ומייבשים.
– מניחים 2 ניירות אפייה על תבנית תנור (הניירות נשרפים די מהר בחום גבוה אז עדיף 2) ומעליהם מפזרים את כל המלח הגס.
– מניחים את תפוחי האדמה על המלח ומעבירים לתנור.
– רק עכשיו, כשתפוחי האדמה בתנור, מדליקים אותו ומחממים ל-240 מעלות.
– אופים במשך 40 דקות או עד שתפוחי האדמה שחומים מאוד מעל. אל תפחדו אם הצבע שחום מדי, זה צריך להיות ככה. רק קחו בחשבון שהזמן תלוי בגודל תפוחי האדמה.
– מורידים את הטמפרטורה ל-200 מעלות ואופים עוד 30 דקות או עד שתפוחי האדמה רכים מאוד בפנים. איך יודעים? פשוט נועצים סכין חדה.
– מוציאים, מאפשרים לתפוחי האדמה לנוח 10 דקות (הם ממשיכים להתרכך מהאדים שכלואים בפנים) ורק אז פותחים וזוללים.
– אגב, המתכון הזה עובד מופלא גם עם בטטות, רק במקרה של בטטות צריך 1/2 מזמן האפייה כי הן מוכנות מהר.

תירס בחמאה ושום

מצרכים:
1 קופסת גרגירי תירס, ללא נוזלים
50 גרם חמאה, עדיף מלוחה
1/2 כפית אבקת שום
עלי מענף אחד של טימין או 1/2 כפית טימין מיובש
1/4 כפית פלפל שחור גרוס

אופן הכנה:
– במחבת רחבה ממיסים את החמאה. אם לא משתמשים בחמאה מלוחה מוסיפים לה 1/2 כפית מלח.
– מוסיפים תירס, אבקת שום, עלי טימין ופלפל שחור ומערבבים, תוך כדי טיגון, עד שגרגירי התירס חמים.
– ממלאים את תפוחי האדמה, בעודם חמים, ומגישים.
– רוצים לשדרג? מוסיפים לתירס 1 כף רוטב סרירצ’ה או רוטב צ’ילי חריף.

שמנת חמוצה עם סלמון

מצרכים:
1 גביע שמנת חמוצה של פעם
3-4 פרוסות סלמון מעושן
מעט עלי שמיר
מיץ מ-1/2 לימון או 2 עגבניות אדומות

אופן הכנה:
– מניחים תלוליות של שמנת חמוצה בתוך תפוחי האדמה החם.
– מניחים 1/2 פרוסת סלמון מעט מגולגלת ומעליה עלי שמיר.
– מזלפים מעט מיץ לימון או חוצים עגבנייה לחצי ומועכים את פנים העגבנייה מעל הסלמון.
– רוצים לשדרג? מפזרים למעלה מעט פלפל צ’ילי פרוס דק דק.

רוטב שמנת, פטריות ובצל מקורמל

מצרכים:
2 כפות שמן זית
2 בצלים לבנים, קלופים
4 שיני שום, קלופות
1 סלסלה פטריות שמפניון או פורטובלו
1/4 כפית פלפל שחור גרוס
1/2 כפית מלח
1 מיכל (250 מ”ל) שמנת מתוקה – אפשר 38% או 32% או 15%

אופן הכנה:
– חותכים את הבצלים והשום לקוביות קטנות.
– בסיר רחב מחממים שמן זית ומטגנים את הבצל והשום עד ריכוך מלא. מומלץ לסגור את המכסה של הסיר בזמן הטיגון כדי שהבצלים יתרככו מהאדים ולא רק יצרבו ויהפכו להיות פריכים במקום רכים.
– פורסים את הפטריות לפרוסות ומוסיפים לבצל והשום. מטגנים במשך 3-4 דקות.
– מוסיפים מלח, פלפל ושמנת מתוקה ומבשלים עד שהרוטב מסמיך. קחו בחשבון שהוא ממשיך להסמיך גם אחרי שסגרתם את הגז אז עדיף לעצור לפני שהוא סמיך לגמרי.
– ממלאים את תפוחי האדמה, בעודם חמים, ומגישים.
– רוצים לשדרג? מפזרים מעל, אחרי המילוי, גבינה צהובה מגורדת דק ומכניסים לתנור על החום הכי גבוה למשך 5 דקות עד שהגבינה נמסה ומזהיבה.