היום, בדיוק לפני שנה, קם הבית הזה.

קראתי לו בית כי באמת הרגשתי ככה. אחרי שטיילתי בהמון בתים אחרים – בידיעות וב-Nana10, בפודפייג’ וב-Xnet, הרגשתי שהגיע הזמן למקום אחד קטן שלי. כזה שאוכל לשים בו את המתכונים שגדלתי עליהם, את המטבח שאני הכי אוהבת, את המילים והרגשות שלי.

ביום יום מאוד קשה לי להוציא החוצה את הרגשות והמערבולות שאני חווה. אני אמנם נתפסת כבן אדם מאוד פתוח וחברותי, אבל מעטי מעטים יודעים משהו על הר הגעש שמתחולל פנימה.

אוכל היה, ועודנו, צינור שעוזר לי להוציא החוצה תחושות. הוא עוזר לי להרגע, לשחרר מילים ולהזכר. והוא גם מייצר עבורי משמעות. וסיפוק.

כשהקמתי את הבית הזה קיוויתי שיהיו כמה שיכנסו, שישאירו תגובה קטנה כדי שאדע שמישהו קרא את המילים, שיהיה מי שיזדהה או יקשיב. באמת שלא חשבתי שהוא יהפוך לבית לא רק בשבילי.

לא חשבתי שאנשים יזהו אותי בסופר, שאצליח להתפרנס רק ממנו (ומנגזרות שלו). לא חשבתי שאחזור אליו כל ערב, שאדמע ממילים של אנשים שמעולם לא פגשתי. אבל היום בדיעבד אני מבינה למה זה קרה וזוכרת בכל רגע את הדרך ואיפה היא התחילה – מלמטה. ממש למטה.

כשמישהו שאני מכירה מספר לי שחברים שלו מכירים אותי, ושהוא גאה לספר שאנחנו חברים (או משפחה), אני לא בטוחה אם לבכות או לצחוק. אם לנסות להעלם ממבוכה או לצעוק לשמיים מרוב שמחה.

לרוב אני פשוט מחייכת ומדחיקה.

זה משמח אותי לדקה ואז אני מתאמצת לשכוח. כדי לא להסתנוור.

ההדחקה הזאת אמנם גורמת לי לשכוח את הטוב אבל גם מחזיקה אותי קרוב מאוד לקרקע. ומזכירה לי בכל רגע להלחם.

הפוסט הזה אמנם מסכם שנה, אבל הוא בעיקר כאן כדי להגיד לכם תודה. לכל מי שקורא, מכין, מגיב, משתף בתמונות ונכנס כי משהו עניין אותו. זה לא מובן מאליו בעיני, בטח בעולם מלא במתכונים ומילים מכל עבר.

כמעט 5,000,000 דפים נצפים היו בבלוג השנה, ומעל 34,000 חברים חדשים בעמוד הפייסבוק, ומאחורי המספר הלא נתפס הזה יש כל כך הרבה אנשים שכל מה שבא לי זה לחבק אותם.

תודה.

בואו לבקר אותי גם פה: אינסטגרם | פייסבוק | יו-טיוב

 10 המתכונים הכי פופולריים לשנת 2017

(לחיצה על שם המתכון תוביל אתכם למתכון המלא)

לחם טחינה

כניסות: 251,114

המתכון שהפיל את הבלוג, זה שבגללו לכל מקום שהלכתי דיברו איתי על לחם טחינה וגם זה שבזכותו הבנתי את כוחה העצום של הרשת וכמה מפתיעה היא יכולה להיות.

הסיפור מאחורי המתכון הזה מסכם הכי טוב כמה חשוב להיות עם היד על הדופק, בטח בעולם כל כך משתנה, תזזיתי ומפתיע.

יומיים לפני שהעלתי את המתכון ביצעתי מחקר מילים לגבי מתכונים. זה משהו שאני עושה מדי פעם כדי להבין את הלך הרוח הקולינרי מחוץ למטבח הפרטי שלי.

אחת התוצאות הפתיעה אותי מאוד – בשנת 2016 לחם טחינה כיכב בראש רשימת המתכונים שהיו בעלייה הכי חדה בחיפושים. ואני? עד לאותו רגע בכלל לא שמעתי עליו.

כשסיימתי את מחקר המילים העלתי אותו לקבוצה סגורה של חברים (כולם מעולם האוכל) ותהיתי ביחד איתם לגבי העניין.

שעה אחר כך כבר נכנסתי למטבח. הכנתי את הלחם לפי מתכון שמצאתי בבלוג ארמני והבנתי שמישהו עלה כאן על גאונות אבל לא פיצח אותה לגמרי. הלחם שהתקבל מכל המתכונים שרצו ברשת היה מאוד ספוגי, לבן, חיוור ודי מסכן. לא פלא שרוב התגובות של החברים, אחרי שסיפרתי שאני הולכת להכין אותו, היו שליליות.

בפעם ה-5 שהכנתי אותו החלטתי להוסיף לו גרעינים, גם בפנים וגם בחוץ. היה לי ברור שחסר בלחם הזה עניין, יציבות וגם משהו שישבור את הצבע והמרקם הספוגי. וזה אכן עבד.

למרות שפרסמתי את המתכון ביום שבת, שהוא אחד הימים החלשים (מי חשב שהוא יצליח ככה), כבר אחרי כמה שעות הבלוג קרס ולקח שבועות עד שהצלחתי להחזיר אותו לתפקוד מלא.

עד היום אגב, זה המתכון הכי מכניס כל חודש בבלוג למרות שאני לא מקדמת אותו בשום מקום.

עוגת רוגלך

כניסות: 111,005

את הקרדיט למתכון הזה אני חייבת לאורי שפט, אחד הקונדיטורים האהובים עלי ביותר. שפט הוא האיש מאחורי מאפיית לחמים ואחרי שיצא לי להפגש איתו פעמיים השנה הבנתי סופית מאיפה מגיע הטעם הכל כך מופלא של המאפים שלו – מהלב.

לשפט אמנם אין מתכון כזה במאפייה או בספר (חלום שלי שיהיה), אבל יש לו מתכון היסטרי לרוגלך שהכנתי ביחד עם כמה חברות. כשהתגלה המראה המשויש של הבצק, אחרי הקיפול שלו עם השוקולד, פתאום כל מה שרציתי זה להפוך את הבצק הזה לעוגה. שם, ברגע השחיתותי הזה, נולדה העוגה הזאת והיא באמת אחת האהובות עלי.

אז אם אתם מחפשים עוגת שמרים מפוצצת בשוקולד – זאת לגמרי העוגה שלכם.

טראפלס שוקולד לבן ואוראו

כניסות: 69,273

אם יש משהו שאני ממש אוהבת בעבודה שלי, פרט לתגובות שלכם ולתמונות שאתם שולחים לי, זה להענות לבקשות של גולשים/חברים שרוצים שאעזור להם לשחזר מתכון שאבד או עוגה שסבתא כבר לא מכינה והם מאוד מתגעגעים אליה. זאת הסיבה שהרמתי את מדור “זכרונות במטבח” שבו אני משחזרת מתכונים של אנשים שכבר לא בין החיים. כאלה שהשאירו אוצר של מתכונים או טעמים שמעלים זכרונות וגעגועים – אתם מוזמנים אגב לכתוב לי אם יש לכם מתכון שתרצו שאכין.

בין אותן בקשות, ממש לא מזמן, הגיעה גם בקשה של בוב אוראל שאנסה ליצר לו גרסה שונה לטראפלס שוקולד וטחינה שעלו כמה חודשים קודם לבלוג. אוראל סיפר שבן זוגו חוגג בקרוב יום הולדת ושהוא מאוד אוהב שוקולד לבן ואוראו.

כמה ימים אחר כך כבר שלחתי לבוב תמונה של הטראפלס האלה ומרוב שהם יצאו כל כך מוצלחים החלטתי לעלות אותם לבלוג, בדיוק ביום ההולדת של אביהוא – בן זוגו של בוב.

טראפלס שוקולד וטחינה

כניסות: 62,448

לעיתים ממש נדירות אני מכינה מתכונים מבלוגים אחרים. לא כי הם לא טובים, אם כבר להיפך, אבל פשוט אין לי זמן. בזמן היחיד שיש לי לבשל או לאפות אני מכינה מתכונים שגדלתי עליהם או אתגרים שכל השבוע רק הצלחתי לחלום עליהם.

אבל אז הגיעה אפרת ליכטנשטט (מהבלוג אז מה את עושה כל היום), אחת הנשים הכי מדהימות שיצא לי להכיר בזכות הרשת והעיסוק באוכל, ופרסמה את המתכון הזה בבלוג שלה.

אני חושבת שלקח לי בדיוק 10 דקות להכנס למטבח ולהכין את הטראפלס האלה, שהם תמצית השלמות בעיני. שילוב אדיר בין שוקולד וטחינה שמתפקדת כאן על תקן שמנת. איזה דבר זה!

אז תודה אפרת, אוהבת אותך עם ובלי קשר לטראפלס האלה.

עוגת טריקולד מנצחת

כניסות: 54,514

שלא תטעו, העוגה הזאת מדהימה וגם נורא נורא טעימה, אבל ההצלחה שלה (לפחות בעיני) נשענת על התמונה. על השכבות היפות שיצאו, על זילופי השוקולד שנעצרו בדיוק בנקודה הנכונה, על תחתית הבראוניז שהשתלבה בצורה מושלמת עם המוס מעליה.

זאת גם הסיבה למה התמונה הזאת מתנוססת בקאבר הפייסבוק שלי, כי בלי שהתכוונתי יותר מדי יצאה עוגה מאוד אלגנטית, מיוחדת ועדיין קלה ופשוטה להכנה.

וחוץ מזה, יש בה גם את הפרמטר אולי הכי חשוב באוכל – היא מזכירה לנו תקופה אחרת. ימים שבהם המון קונדיטוריות בארץ הגישו את העוגה הזאת. ונוסטלגיה חברים, כמו גם געגועים וזכרונות, הם הדבר שגורם ללב שלנו לעבוד במרץ. להתרגש ולרגש.

פרחי כרובית בצ’ילי

כניסות: 51,429

מישהו יכול להסביר לי למה כל מתכון עם כרובית כל כך מצליח? מה יש בירק הזה שיש קונצנזוס כל כך גדול לגביו? עז תלם, שהוציא ספר שלם על כרובית (גילוי נאות וגם הזדמנות להשוויץ – אני ערכתי אותו) בטוח יוכל לענות על השאלה הזאת יותר ממני.

בכל מקרה, מדובר באחד המתכונים שהוכנו הכי הרבה ואני רק יכולה לשער שההצלחה שלו נובעת לא רק מבחירת הירק אלא גם מהשילוב שלה עם רוטב צ’ילי שהוא הרוטב אולי הכי אהוב בישראל ואני לגמרי יכולה להבין למה.

יש בו שילוב מנצח של מתיקות וחריפות, מרקם דביק שעושה כיף בפה וצבע משגע.

בקיצור, רוצו להכין.

קציצות עוף ברוטב לימון וצ’ילי

כניסות: 51,340

אני מאוהבת בקציצות. קציצות ירק, קציצות תירס, קציצות עוף, קציצות בטטה. לא משנה מה יש בפנים, כל עוד זה עגול, פחוס וצרוב מ-2 הצדדים.

אני כמעט בטוחה שאחרי לחם הטחינה זה המתכון שהכינו הכי הרבה אנשים או לפחות קיבלתי הכי הרבה תמונות שלו שאתם הכנתם.

יש משהו מנחם בקציצות, בעובדה שאפשר להחזיק אותן ביד מצד אחד או לכסות בהמון רוטב מצד שני. יש משהו ביתי, משפחתי ומחמם בסיר מלא בקציצות, בטח כשהן מצופות ברוטב דביק שהוא קצת חמצמץ, קצת מתוק וקצת חריף בדיוק כמו כאן.

סלט כרוב אדום במיונז

כניסות: 50,378

כשהייתי קטנה אחד הסנדביצ’ים שהכי אהבתי היה פרוסת חלה עם סלט כרוב אדום. לסלט הזה היה טעם מתוק ומרקם קרמי שהתנגש עם הפציחות של הכרוב.

שנים שלא יצא לי לאכול את הסלט הזה, וברבות הימים כשהחיך שלי התעדן המתיקות שלו הייתה גבוהה לי מדי ופשוט ויתרתי עליו. עד שהתגעגעתי מספיק כדי להכין גרסה שלו בבית.

עוגת נוטלה מ-3 מצרכים

כניסות: 50,271

המתכון הזה רץ איתי כבר שנים, עוד מהימים הראשונים שהעלתי טור מתכונים בפודפייג’ (אתר הקולינריה שעד לא מזמן הייתי חלק מהבעלים שלו).

כבר אז הוא הצליח בצורה מטורפת ושבר כל שיא אפשרי מבחינת כניסות וכמות האנשים שהכינו אותו והוא באמת אחד המתכונים היחידים שאפשר לשים תחת הטייטל “המתכון שכבש את הרשת”.

בדיוק כמו לחם הטחינה גם המתכון הזה מייצר תוצאה מדהימה ביחס לכמות המצרכים. 3 מצרכים בלבד, ערבוב קצר ויש לכם לחם, או עוגה במקרה הזה, שאף אחד לא יאמין שלקח דקה להכין.

עוגת שוקולדית של עדנה מילר

כניסות: 50,147

עוגת שוקולית היא אחד המתכונים הכי פופולריים ואהובים שיש. ואני יודעת את זה כי אצלי במשפחה מכינים גרסה דומה כבר שנים. לא משנה כמה פעמים ניסיתי לשכנע אותם לעבור לעוגת שוקולד, עשויה מקקאו או שוקולד אמיתי, הם תמיד חוזרים לשוקולית.

אל הפקטור הזה תוסיפו את העובדה שהמתכון הזה שייך לעדנה מילר, אמא של עומר, השף הכי אהוב ופופולרי ברשת, והרי לכם סיפור מנצח שהוליד עוגה באמת מאוד טעימה ומלאה בנוסטלגיה.