אני אוהבת מקומות קטנים. לא מתיימרים. כאלה שאפשר להרגיש בהם את הוייב של האנשים, את החמימות, את התשוקה הפנימית  של אדם שהפכה יום אחד למקום שמשמח אנשים דרך האוכל.

במלחמה האחרונה, בין טיל לאזעקה, טיילתי בשוק לווינסקי וחיפשתי מה לאכול לארוחת צהריים. ממש במקרה הגעתי אל פימפינלה (אניס בלטינית) – בר מסעדה על רחוב נחלת בינימין, קרוב ללוינסקי וחנויות התבלינים שמתמחה, איך לא, באניס וחבריו הדגים.

למרות שהדבר שהכי עניין אותי באותה ארוחה היה ‘לאן אני רצה אם תהיה אזעקה’ ו’כמה קרוב המקלט השכונתי’, הצלחתי להנות מהאוכל ובעיקר מהאווירה המשוחררת. וזכרתי את המקום לטובה למרות שלא התעמקתי באוכל.

השבוע נזכרתי שוב במסעדה הפינתית והחלטתי לקפוץ והפעם באמת להתמקד באוכל.

ההפתעה הראשונה שציפתה לי הייתה בתפריט או יותר נכון בתמחור שלו – 50 ש”ח לארוחה עסקית שכוללת מנה ראשונה + מנה עיקרית. אם משווים את זה לארוחות דומות באזור מדובר לגמרי במחיר מעולה שבדיעבד גם נותן תמורה נהדרת ביחס לגודל המנות.

מכיוון שישבנו על הבר, יכולנו להתייעץ בקלות רבה יותר עם הברמנית שהמליצה שניקח לראשונה מנה מתוך הספיישל היומי – תפוח אדמה ובטטה צלויים עם שמנת חמוצה וסלט. על פניו המנה נשמעה משעממת למדי אבל החלטנו ללכת עם ההמלצה וכבר אחרי הביס הראשון הבנו לגמרי למה המנה הזו הומלצה.

מדובר בתפוח אדמה ובטטה צלויים היטב, עם טעמי מדורה שמזכירים את ל”ג בעומר, ובתוכם תלולית גדולה של שמנת חמוצה שמרגיעה את החום והמתיקות של הבטטה. מעליהם הונח סלט ירקות קצוץ ומתובל היטב.

לא רק שמדובר במנה טעימה להפליא, על אף פשטותה, אלא שהגודל שלה יכול בקלות להשביע גם כמנה עיקרית צמחונית.

עוד ראשונה נהדרת שנזללה תוך דקות הייתה כרוב ממולא באורז לצד רוטב יוגורט. המנה כוללת 5 אצבעות כרוב הדוקות, עם אורז מתובל בעדינות ולצידם יוגורט קריר. לאורז טעמים חמצמצים עדינים שמזכירים מאוד את המלפוף הדרוזי כשגם המנה הזו ממשיכה את הקו ה’נקי’ והפשוט של הבטטה הצלויה.

למנה עיקרית בחרנו לטעום מנה שנקראת “צ’יפס ודגים”, וכפי שאתם בטח משערים, מדובר בעצם בגרסה מקומית לפיש אנד צ’יפס הפופולרי.

לשולחן הגיעה צלחת מאורכת, כשבצידה האחד צ’יפס בטטה ותפוחי אדמה (אמיתיים) ובצידה השני נתחי דג מטוגנים, עטופים בבלילת בירה עם רוטב איולי.

למרות שמדובר בדג פשוט יחסית (אל תתפסו אותי במילה אבל נדמה לי שמדובר בקוד) המנה הייתה מוצלחת אם כי בחלק מנתחי הדג הבלילה השתלטה על הדג ונדמה שהפכה לרגע לכוכבת העיקרית, בעיקר בגלל כמה נתחים קטנים מדי שהיחס בין הדג לציפוי שלו נטה לכיוון הציפוי במקום לכיוון הדג. הצ’יפס לעומת זאת, הצליח לככב בכל ביס והזכיר כמה שונה הטעם של בטטה אמיתית, למרות הנטייה הטבעית שלה לקמול אחרי הטיגון, וכמה היא טובה פי כמה מהגרסה הקפואה.

לצד האוכל הזמנו גם משקה אניס (מפתיע) עם רימונים ונענע שבהחלט ליווה בצורה נהדרת את הארוחה.

ואם נראה לכם שפסחנו על קינוח אז אתם טועים, לא משנה כמה שבעה אני, קינוח חייב להגיע לשולחן.

הפעם, שוב בהמלצת הברמנית, הוחלט לוותר על השוקולד ולהזמין עוגת תמרים עם רוטב טופי וגלידת וניל (28 ש”ח כחלק מהעסקית). תרשו לי לדלג על תיאור העוגה, לא כי אין זמן או כח לכתוב עליה, כי היא הייתה פשוט עוגת תמרים, לא יותר ולא פחות. אבל הרוטב והגלידה? הם לגמרי העיפו אותה למדרגה גבוהה יותר. נקודות הוניל שניקדו את צבעה הבוהק של הגלידה כמו גם הטעם העמוק והמתוק של הרוטב שיחקו לטובת הקינוח הכייפי הזה והפכו את העוגה הבחושה לקינוח שסך מרכיביו גדול ומוצלח מחלקיו.

אז נכון, לא תקבלו כאן מנות מתחכמות וחומרי גלם אקזוטיים, מה שכן, תקבלו כאן יופי של פשטות, שילובים מצויינים ואוכל שמח שעושה כיף בבטן ומלווה בצורה נהדרת את הערק המקומי.

ולחשוב שאני בכלל לא אוהבת אניס.

פימפינלה – Pimpinella 

איפה?
נחלת בינימין 115, תל אביב

מתי?
10:00 עד אחרי חצות

טלפון
054-7094407

עשו להם לייק בפייסבוק
https://www.facebook.com/anisvnus/