במשך שנים תמיד העירו לי שאין לי סבלנות. שקשה לי לעמוד במקום אחד, שאני לא יכולה לשבת לראות טלוויזיה, שאני לא מצליחה להתרכז יותר מחצי שעה.

תמיד ניסיתי להסביר שזאת לא בעיה של סבלנות, ממנה יש לי מלא (בעיקר אגב לאנשים), הבעיה היחידה שיש לי קוצים בישבן ואני מרגישה שכל שנייה שאני עומדת בה, ולא הולכת או רצה, היא שנייה מבוזבזת.

אל תלמדו ממני, כן? אני לא מספרת את זה כי אני חושבת שאני נוהגת נכון. בעיקר חולקת איתכם את חיי.

היכולת הזאת להתרכז במשך זמן ארוך לא עברה אלי בגנים מסתבר, ושנים שהתזזיתיות שלי הייתה לרעתי.

ואז הגיע המטבח. שמצד אחד הצליח להרגיע אותי ולמנן את הטרפת ומצד שני היווה אתגר ענק. איך מכינים אוכל שצריך לבלות שעתיים על הגז או מנה שזקוקה לכמה וכמה שלבים?

אז אלתרתי.

קיצרתי קצת תהליכים, בחרתי מנות שמאפשרות לי להכין משהו תיק תק ואז להניח לתנור לעשות את שלו ובגדול, כמו שאני עושה בכל תחום אחר בחיי, פשוט בחרתי את המלחמות שלי. ומה לגבי מתכונים ארוכים? התמודדתי איתם ולמדתי שזה בסדר גם לבלות שעתיים ליד השיש. כל עוד זה לא כל יום ולא בכל מתכון.

כשהתחלתי לעשות ניסויים במטבח לקראת פסח החלטתי לנסות ולהכין פשטידה שדומה מאוד במהותה ללזניה. פחות בלילה מעורבבת כמו פשטידה אלא יותר שכבות של טעמים.

הכוונה הייתה לטגן (או לאפות) ירקות כמו בטטה, תרד, פלפלים, חצילים וכו ואז לשדך אותם למצה רטובה שמתפקדת כאן ממש כמו עלה פסטה. אבל אז התחלתי לחתוך את הבטטה ופתאום ירד לי האסימון – למה בעצם לטגן או לאפות אותה קודם? זה גם לוקח זמן וגם ככה הבטטה תתרכך בתנור כל עוד אחתוך אותה לפרוסות במקום קוביות.

מושלם! חסכתי לעצמי (ולכם) מלא זמן.

השאלה היחידה שתהיתי לגביה הייתה היציבות של המאפה. האם הוא יחתך כמו שצריך, האם הפשטידה לא תדבק לתבנית, האם היא המצות יתרככו ויהפכו לסוג של פסטה, האם היא תהיה טעימה גם ביום שאחרי, אחרי חימום קצר במיקרו או בתנור? אז תרשו לי לענות לכם על הכל, עכשיו כשזללתי את כל הפשטידה – כן כן כן! היא נחתכת מושלם וממש ממש לא נדבקת לתחתית. היא יציבה אבל רכה ומלאה בטעמים והיא נהדרת גם יום ויומיים אחרי. והמצות? הכי שיחוק. ממש מתפקדות כמו פסטה ושומרות על המאפה יציב ביחד עם השמנת והביצים. מצד שני, הן ממש לא משתלטות כאן על הטעם או המרקם.

אז איך בעצם מכינים? הו, הכי פשוט. מכינים שכבות של מצה, בטטה ותרד. שופכים מעל ביצים ושמנת ו… זהו! לתנור.

מחכה בקוצר רוח לשמוע איך יצא לכם <3

פשטידת מצות עם בטטה ותרד

מצרכים:
3-4 מצות
2 בטטות, קלופות
1/3 שקית עלי תרד – ללא הגבעולים (לא חובה)
תרסיס שמן זית
3 ביצים L או XL
3/4 מיכל (200 מ”ל) שמנת מתוקה 38% (אפשר גם 32% או 15%)
מלח ופלפל שחור
מעט עלי טימין

אופן הכנה:
– מתיזים תרסיס שמן בתחתית ובדפנות התבנית. הפעולה הזאת חשובה כדי לייצר סוג של טיגון למצה התחתונה ששומרת שהמאפה לא ידבק לתחתית.
– חוצים את הבטטות לפרוסות בעובי 1/2 ס”מ ואותן חותכים לחצי.
– בקערה בינונית טורפים ביצים, שמנת מתוקה ומעט מלח ופלפל (בערך 1/2 כפית מלח ו-1/4 כפית פלפל). אגב, אם יש לכם אגוז מוסקט בבית תגרדו קצת לתוך הבלילה.
– ו… זהו! עכשיו מרכיבים בשנייה. מרטיבים את המצה במים משני הצדדים ומניחים בתחתית התבנית. אם היא גדולה יותר פשוט שוברים לגודל שמתאים.
– שמים שכבה נדיבה של בטטות ומעליה שכבת תרד ושוב חוזרים על המצה הרטובה, הבטטה והתרד. מסיימים למעלה עם שכבת בטטות.
– שופכים מעל את בלילת הביצים והשמנת, ממליחים, מפלפלים ומפזרים עלי טימין בנדיבות.
– אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות במשך 35 דקות ואז מעלים ל-190 ואופים עד שהבטטות זהובות. חשוב בהתחלה לאפות על טמפרטורת נמוכה כדי שהמצות והבטטות יתרככו כמו שצריך. אם תאפו בטמפרטורה גבוהה החלק העליון ישרף מהר בזמן שהאמצע לא יהיה מוכן.

הערות ושדרוגים
– אפשר לוותר על התרד למי שלא אוהב או שאין לכם בבית ואפשר גם להמיר בפרוסות חצילים קלויים או עלי בזיליקום.
– רוצים לשדרג? מוסיפים גבינת פטה מפוררת או צנוברים קלויים ואפילו גבינה צהובה מגורדת דק תעבוד נפלא.
– לגרסת פרווה אפשר להמיר לשמנת ריץ’ או חלב צמחי כמו חלב סויה/אורז/קוקוס וכו.
– רוצים את הפשטידה בגרסת הלזניה? הכי פשוט! מוסיפים באמצע שכבות של רוטב עגבניות ועלי בזיליקום.
– אל תפספסו: כל המתכונים הכי שווים לפסח.