“את רואה…” היא אמרה לי יום אחד כשהיא הגיעה אלינו הביתה “מכניסים את הכפית עם הבצק לתוך המרק ואז המים הרותחים מחממים את הכפית והבצק נופל פנימה בקלות”.

במשך דקות ארוכות היא עמדה ליד סיר המרק, מחזיקה ביד אחת קערה קטנה עם בצק רך וביד השנייה כפית איתה היא הכינה את הבצקניות. בבית קראנו להן גלושקה ורק בשנים האחרונות גיליתי שבעצם קוראים להן נוקדלי.

“זהו, עכשיו מחכים שהגלושקה יצופו למעלה והמרק מוכן”.

2 דקות אחר כך כבר ישבתי ליד השולחן בסלון ולגמתי מהמרק המופלא שלה. והיא? היא לא ישבה לרגע. קיפלה בגדים (וחיפשה גרביים סוררים שאיבדו את הזוג שלהם בכביסה), בישלה גולאש וכרוב ממולא וניקתה אבק. וגם הורתה לי, בפעם המיליון, להוריד רגליים מהספה.

בימים ההם, בבית של ההורים, הייתה עוזרת שהגיעה פעם בשבועיים לעזור עם הניקיון. מישהי שסבתא הכירה ורצתה לתת לה פרנסה ועל הדרך לעזור גם לנו עם הטירוף של הבית.

בכל שבועיים היא הגיעה ביחד איתה, עברה איתה על הדברים שצריך לעשות ואז, במקום לנוח, ניקתה ביחד איתה. הורידה פסלים מהמדפים כדי לנקות אבק, קרצפה את הכיור ועברה עם דפי עיתון ושפריצר כחול על כל החלונות “חבל על הזמן והכסף שהיא תעשה את זה” ענתה בכל פעם שאמרתי לה שתשב קצת.

לא היו לה יומרות לסבתא שלי. היא לא ידעה מה זה מונוסודיום וגם לא הטריד אותה במיוחד כשידעה. היא לא אהבה פטריות טריות אלא את אלה מהקופסה. והיא בעיקר לא עשתה עניין גדול משטויות קטנות.

היא לא הייתה צריכה ללמד אותי איך מתנהלים בחיים, איך מבשלים או איך שומרים על אופטימיות, היא פשוט הייתה שם ועשתה הכל מול העיניים הבוחנות שלי. היוותה דוגמה בלי שהבנתי שאני בשיעור. לומדת בעצמי את כל מה שידעה.

היא לא אכלה לפי הספר ולא בישלה לפי כללי הטקס, אבל האוכל שלה היה הכי טעים ביקום. והיא חיה עד גיל 84 וכמעט עד שהלכה לפגוש את סבא היא הייתה חדה ואופטימית.

עד ימיה האחרונים פחדה מהמוות, לא השלימה עם הגזירה ורצתה להשאר כאן כדי לראות את הנכדים והנינים גדלים. היו ימים שהרגשתי שהיא השלימה עם הגזירה והיו ימים שיצאתי מהבית שלה מפורקת כי הבנתי שהיא עדיין מנסה להאחז.  בוכה את נשמתי באוטו ולא מצליחה לעזוב את הבית בבת ים ולהשאיר אותה שם.

בימיה האחרונים, כשעוד הייתה עירנית, כבר תשו כוחותיה. היא הייתה עייפה ומותשת מהמאבק ובתוך תוכי נקרעתי בכל פעם כשייחלתי למנוחה שלה.

בלילה, כשאלוהים שאל אותי אם לשחרר אותה, אמרתי לו שלא. גם כשידעתי שהיא סובלת לא הצלחתי להגיד לו לקחת אותה. ידעתי שזה יקל עליה, ידעתי שהיא רוצה לנוח, אבל לא רציתי שתלך.

בסוף היא הלכה.

מרק פטריות עם גריסים ונוקדלי

מצרכים:
2 כפות חמאה (או שמן זית לגרסת פרווה)
2 בצלים לבנים, קלופים
2-3 ענפי סלרי עם או בלי העלים
6 שיני שום, קלופות
1 גזר, קלוף
3 סלסלות פטריות איזה שאוהבים (שמפניון, פורטבלו, שימאג’י)
3/4 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור טחון
2 ענפי טימין טרי – לא חובה
2 ליטר מים רותחים (2 קומקומים)
2 כפות אבקת מרק פטריות
1/2 כוס גריסי פנינה (או גריסים שבורים)

לנוקדלי:
1 כוס קמח לבן
2 ביצים
מים
קמצוץ מלח

אופן הכנה:
– קוצצים את הבצל, השום והגזר לקוביות קטנות ואת הפטריות חותכים לפרוסות או לרבעים. אין צורך בחיתוך דק שלהן כי הן מצטמקות גם ככה.
– משרים את הגריסים או האורז במים ומדי פעם מוציאים את המים וממלאים שוב. עד שהמים צלולים. השלב הזה חשוב בעיקר בגריסים.
– בסיר בינוני שמים חמאה או שמן זית ומטגנים ביחד את הבצל, השום, הסלרי והגזר על אש בינונית. עכשיו ככה, השלב הזה סופר קריטי אז סבלנות. מה שעושים זה מערבבים, סוגרים עם מכסה ומדי פעם פותחים ומערבבים. המטרה היא להגיע למרקם רך ומקורמל ולא מטוגן וקריספי כזה. זה לוקח בערך 20 דקות. ולמה זה חשוב? כי מהשלב הזה מגיעים רוב הטעמים העמוקים וגם הצבע החום היפהפה.
– מוסיפים את הפטריות וממשיכים לטגן, תוך כדי ערבוב, עד שהן מצטמקות לגמרי. אפשר בלי מכסה בשלב הזה כי הפטריות מגירות נוזלים. בערך 10 דקות.
– מוסיפים את שאר המצרכים ומבשלים עד שהגריסים רכים לגמרי. טועמים ומתקנים תיבול בהתאם להעדפה האישית שלכם.
– אם רוצים להוסיף בצקניות: בקערה בינונית שמים קמח, ביצים ומלח וטורפים עם מזלג. מוסיפים מעט מים רק במידה וצריך. הבלילה צריכה להיות במרקם של בצק רך, קצת כמו טחינה סמיכה מאוד. אני הוספתי בערך 1/4 כוס מים אבל זה נורא תלוי בגודל הביצים ובחום בחוץ.
– אם יש לכם מכשיר להכנת נוקדלי אפשר להשתמש בו ולזלף תלוליות בצק לתוך המרק המבעבע. אם אין, פשוט יוצרים חתיכות בצק קטנטנות עם כפית וזורקים אותן למרק הרותח. מבשלים ביחד במשך 10 דקות.

הערות חשובות ושדרוגים
– אם המרק לא סמיך מספיק בשבילכם (קחו רק בחשבון שהוא עוד מסמיך בקירור) אפשר להוסיף בזמן הוספת המים 2 כפות קורנפלור מעורבב עם 1/2 כוס מים עד שאין גושים. אבל שוב, המרק נוטה להסמיך אל לא למהר לעשות את זה. מה אני כן מסמיכה? אם לא הוספתי גריסים שהן הדבר שהכי מסמיך את המרק.
– במקום גריסים אפשר לשים אורז.
– לגרסת פרווה מטגנים עם שמן זית במקום חמאה.
– לגרסה טבעונית מוותרים על הביצים בנוקדלי וממירים במים. או פשוט מוותרים על הנוקדלי.
– 3 סלסלות פטריות נשמע לכם הרבה? חכו ותראו כמה מהר זה מתכווץ.
– אוהבים פטריות משימורים? אפשר לשים 2 קופסאות כאלה רק בלי הנוזלים במקום הפטריות הטריות.
– המרק הזה אוהב מלח ופלפל, ממש אוהב. אני מתחילה תמיד עם חצי כפית וטועמת תוך כדי ומוסיפה.
– הכנתם? שתפו אותי בעמוד האינסטגרם.
– עוד מתכונים לאוכל הונגרי.
– למען ההיסטוריה – סבתא לא נהגה לשים סלרי, בצל וגזר במרק פטריות. מבחינתה כל מה שהיה צריך זה שום ופטריות מקופסה. והמון גלושקה כמובן. אבל היא אהבה כששיחקתי ונתנה לי את הכבוד והעונג לשחק עם המתכונים שלה. במקור היא נהגה להוסיף למרק קמח מעורבב עם מים כדי להסמיך את המרק בגלל העדר הבצל והגריסים שהם אלה שמסמיכים כאן.